לאובדן כושר עבודה עלולות להיות השפעות ניכרות על יכולתו של האדם לתמוך בעצמו ובמשפחתו מבחינה כלכלית. בישראל, אובדן כושר עבודה יכול להיגרם מליקויים פיזיים, נפשיים או תחושתיים ועלול לגרום להפחתת כושר ההשתכרות וכן ללחץ כלכלי מוגבר, ולכן הרשויות הממשלתיות מעניקות תגמולים כספיים לאנשים הזכאים לכך. מהו אובדן כושר עבודה? אילו ליקויים עשויים להשפיע על כושר העבודה, ומהו הליך התביעה בגין ליקויים אלו? במאמר שלפניכם תוכלו למצוא תשובות לשאלות האלו ואת כל המידע החשוב שתצטרכו.
מהו אובדן כושר עבודה?
אובדן כושר עבודה מתאר הפחתה בכושר העבודה של אדם עקב ליקוי פיזי או נפשי. הפחתה זו יכולה להיות זמנית או קבועה, ועלולה להשפיע על יכולתו של האדם לבצע את המשימות הנדרשות לתפקידו או לעסוק בכל סוג של עבודה. הערכת אובדן כושר עבודה מתבססת על הערכות רפואיות וגם על קריטריונים כמו גיל, השכלה, כישורים וניסיון עבודה קודם של האדם. אובדן כושר עבודה מתבטא באחוזים שקובעת ועדה מיוחדת, והם משמשים לקביעת זכאותו של האדם לתמיכה כספית בדרכים שונות כמו קצבת נכות, שירותי שיקום או גמלאות אחרות.
הליך תביעת אובדן כושר עבודה
התהליך המדויק לתביעת אובדן כושר עבודה עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה, אך תהליך מורכב זה מתבצע לרוב בכמה שלבים:
- הערכה רפואית – בשלב הראשון יש לעבור הערכה של המצב הרפואי שלכם אצל מומחה בתחום הרלוונטי, כמו רופא או מומחה לשיקום. ההערכה קובעת את היקף הליקוי של האדם ואת ההשפעה שיש לו על יכולתו לעבוד.
- הגשת תביעה – לאחר קבלת מסמכי ההערכה, יש להגיש אותם וכן מסמכים רלוונטיים נוספים כמו תלושי שכר אחרונים כתביעה בגין אובדן כושר עבודה לגורם הממשלתי הרלוונטי, אשר לרוב יהיה המוסד לביטוח לאומי. אם האדם מבוטח בחברת ביטוח פרטית, אפשר להגיש גם אליה תביעה כדי לקבל פיצויים כספיים.
- הערכת התביעה – המוסד לביטוח לאומי מעריך את התביעה וקובע את זכאותו של התובע לתמיכה כספית, בהתבסס על היקף הליקוי וכושר עבודתו הנוכחי. אם התובע נמצא זכאי לפיצויים, הוא יקבל תגמולים כספיים ושירותי שיקום נוספים בהתאם לאחוז אי כושר ההשתכרות שלו.
- ערעור – אם האדם אינו שבע רצון מההחלטה בתביעתו, הוא יכול לערער על ההחלטה ולהגיש עוד מסמכים שמראים כי אין ביכולתו לעבוד או להשתכר עקב הליקויים שמהם הוא סובל.
סוגי הליקויים המזכים בתגמולים על אובדן כושר עבודה
אובדן כושר עבודה יכול להיגרם עקב אחד או יותר מהליקויים הבאים:
- ליקוי פיזי – ליקויים פיזיים כמו פציעה, מחלה או מוגבלות מסוימת המשפיעים על יכולתו של האדם לבצע משימות פיזיות וכן מפחיתים את יכולתו לעבוד.
- ליקוי נפשי – ליקויים נפשיים כמו דיכאון, חרדה או פוסט טראומה המשפיעים על היכולת והמסוגלות של האדם לעבוד ולהשתכר.
- ליקוי תחושתי – ליקויים תחושתיים כמו עיוורון, חירשות או ליקוי ראייה המשפיעים על יכולתו של האדם לתפוס את המתרחש בסביבה ולהגיב בהתאם, ולכן משפיעים גם על יכולתו לעבוד.
חשוב לציין כי הקריטריונים לזכאות לאובדן כושר עבודה עשויים להשתנות מעת לעת, וכן לא כל לקות מזכה אוטומטית באובדן כושר עבודה, ויש להעריך בכל מקרה לגופו את השפעת הליקוי על כושרו של האדם לעבוד.
לסיכום
אובדן כושר עבודה מבטא מצב שבו אדם אינו יכול לעבוד ולהשתכר עקב ליקויים פיזיים, נפשיים או תחושתיים. המוסד לביטוח לאומי מכיר באנשים אלו, ומעניק תגמולים כספיים לאנשים התובעים על אובדן כושר עבודה ונמצאו זכאים לכך. הליך התביעה כולל בדיקה אצל רופא מומחה להערכת מצב הבריאות של האדם, איסוף המסמכים הרלוונטיים והגשתם לביטוח לאומי, הערכת התביעה וקביעת אחוזי אי כושר השתכרות אשר מזכים בקצבה או גמלה.