החוק בישראל אינו מכיר בזכות כללית של זרים להתיישב במדינה, אך הוא כן מעניק פתח למקרים חריגים שבהם שיקולים אנושיים, מוסריים ובריאותיים גוברים על השיקולים הרגילים של מדיניות ההגירה. אחד המקרים הבולטים שבהם מדינת ישראל עשויה לשקול הענקת מעמד לזרים הוא כאשר מדובר באדם הסובל מנכות קשה או מתלות רפואית יוצאת דופן. השאלה המרכזית – מתי נכות מצדיקה מעמד? – תלויה לא רק במצב הרפואי, אלא גם בהקשרים נוספים: משפחתיים, מוסריים, מנהליים וחוקתיים.
הבסיס המשפטי לבקשות הומניטריות
המונח "ויזה הומניטרית" כשלעצמו אינו מופיע בחוק הכניסה לישראל, אך הלכה למעשה מדובר במסלול המנוהל על ידי הוועדה ההומניטרית בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה בירושלים.
ועדה זו הוקמה מכוח הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, והיא מוסמכת לדון במקרים חריגים ביותר שבהם מבקש הבקשה טוען לקיומם של טעמים אנושיים קשים שמצדיקים סטייה מהנוהל הרגיל. הסמכות המעשית מבוססת על סעיף 2(א) לחוק הכניסה לישראל, שמקנה לשר הפנים שיקול דעת רחב לאשר שהייה בישראל למי שאינו אזרח או תושב.
במקרים של נכות, מבקש הבקשה אמור להציג ראיות רפואיות ברורות ומעודכנות לכך שמצבו הרפואי חמור, כרוני, בלתי הפיך או כזה שמחייב ליווי והשגחה מתמשכים. עם זאת, מצב רפואי לבדו אינו תמיד מספיק – יש להראות שהרחקת המבקש מישראל תגרום לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויותיו או בזכויות בני משפחתו בישראל.
**למעבר למדריך אודות ויזה הומניטרית והתנאים להשגתה – לחצו כאן>>
נכות ותלות במטפל ישראלי
אחד המצבים הקלאסיים שבהם תישקל בקשה חיובית הוא כאשר אדם זר הסובל מנכות קשה מתגורר עם בן משפחה ישראלי – בן זוג, ילד או הורה – והינו תלוי בו פיזית ונפשית באופן יומיומי.
דוגמאות לכך עשויות לכלול אנשים עם שיתוק מלא, מחלות ניוון שרירים, פיגור שכלי חמור או מחלות כרוניות שמחייבות טיפול רציף שאינו נגיש בארץ המוצא. אם יוכח כי הרחקת האדם הזר תביא לניתוק מאותו בן משפחה שהוא המטפל היחיד, ותשית סבל קשה או סיכון ממשי לחייו, הסיכוי לאישור הבקשה עולה משמעותית.
מעמדו של הקשר המשפחתי בישראל
במקרים רבים, בקשות מסוג זה מוגשות על ידי אנשים החיים שנים רבות בישראל לצד בני זוג ישראלים או ילדים ישראלים, אך לא הצליחו להסדיר מעמד במסלול הרגיל. נכות שהופיעה במהלך השהייה בישראל, או שהחמירה בישראל עקב טיפולים, יכולה לשמש טיעון מרכזי להימנעות מהרחקה. ככל שקשרי המשפחה עמוקים יותר, והחיים המשותפים מתועדים היטב – כך מתחזק הטיעון לפגיעה בזכות לחיי משפחה אם תתבצע גירוש.
חשוב להבין שגם אם אין נישואים רשמיים, אלא זוגיות מוכרת כידועים בציבור, גם אז ייתכן משקל משפטי משמעותי לקשר – במיוחד כשמדובר בזוגיות ארוכת שנים, מגורים משותפים וילדים משותפים. כאשר בן הזוג הזר הוא גם אדם נכה או חולה, מצטברים כאן מספר רבדים של זכויות יסוד: גם הזכות לחיים, גם הזכות לכבוד, וגם הזכות לחיי משפחה.
הוכחת הנכות והמסמכים הנדרשים
החלק הרפואי של הבקשה חייב להיות מגובה במסמכים מפורטים: אבחנות רפואיות, חוות דעת מומחים, מסמכים מבתי חולים, תיעוד טיפולים ותחזיות רפואיות לגבי העתיד.
ככל שמדובר באדם שאינו מסוגל להתקיים בכוחות עצמו – יש להציג זאת בפירוט. אם הנכות גורמת לתלות מוחלטת בזולת, או לפגיעה בתפקוד בסיסי, רצוי להוסיף חוות דעת של רופאים מתחום השיקום או עובדים סוציאליים. חשוב לצרף גם כל מסמך המעיד על הקשר לישראל – תעודות זהות של בני המשפחה, חוזי שכירות, חשבונות משותפים, תמונות, הצהרות שכנים וכדומה.
כיצד מתבצע הליך הגשת הבקשה
הבקשה מוגשת למטה רשות האוכלוסין בירושלים, ישירות לוועדה ההומניטרית. מדובר בתהליך ארוך יחסית, ולעיתים קרובות נדרשת סבלנות – תשובות מתקבלות לעיתים רק לאחר מספר חודשים. במקרים דחופים ניתן לבקש טיפול מזורז, אם למשל קיים סיכון מיידי לבריאות המבקש.
לאחר הגשת הבקשה, הוועדה יכולה לזמן את המבקש לראיון אישי. לעיתים נדרשים השלמות רפואיות או בירור לגבי טיב הקשר עם המשפחה. ככל שהבקשה בנויה היטב ומגובה במסמכים – הסיכוי לאישורה עולה.
סיכויי הצלחה ואתגרים נפוצים
לא כל נכות מזכה אוטומטית בכניסה או בהישארות בישראל. למשל, אדם הסובל מבעיה רפואית אך אין לו בני משפחה בישראל, או אדם שיכול לקבל טיפול סביר בארצו – ייתקלו בקשיים.
לעיתים הבקשה תידחה בטענה שמדובר בשיקול כללי מדי, או שלא הוכח נזק חמור שייגרם עם ההרחקה. לכן חיוני לבנות את הבקשה באופן משפטי מוקפד, עם טיעונים משפטיים ברורים, הפנייה לפסקי דין תומכים, והדגשה של האלמנט ההומניטרי החריג.
לרבים מהמגישים קשה להתמודד לבדם עם ההליך. הגופים הציבוריים לא מחויבים לייעוץ, והעומס הבירוקרטי גבוה. כאן נכנס לתמונה הצורך בייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מנוסה, שמכיר היטב את נהלי רשות האוכלוסין, יודע אילו מסמכים חשובים באמת, ויכול ללוות את המבקש לאורך הדרך תוך חיזוק הסיכוי לקבל את המעמד.
נכתב בשיתוף עורך דין הגירה דוד אנג'ל, בעל ניסיון רב בטיפול בבקשות למעמד הומניטרי מטעמים רפואיים ומיוחדים בישראל.
